לפני 11 שנים. 22 באוקטובר 2013 בשעה 6:55
אני מרגיש בקושי שלך קטנה שלי.
אני יודע שהפיתוי גדול.
אני חש את רוגזך.
אבל
למרות זאת
את תעמדי בלוחות הזמנים
בחיוך או בבכי
אבל את תעמדי בהם.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
