לפני 11 שנים. 19 בנובמבר 2013 בשעה 15:40
אני מבין את ההקלה
שיש ברחצה בים של אי שפיות.
בכלל, אני אוהב איים.
אני מודע לאי השפיות
על חופיו הלבנים
הדקלים הירוקים
המים הפכים.
אבל אני לא יכול לתת לעצמי
לרחוץ בו,
לשחות בו
וגם לא לחבריו בשרשרת האיים,
כמו אי יכולת
אי עשיה
אי מחשבה
אי אחריות...
סתאאם, רוח שטות