לפני 10 שנים. 25 בפברואר 2014 בשעה 7:09
כשאת כואבת,
כשסימני כף ידי
מוטבעים על עכוזך,
על שדיך,
על פניך.
כשעורך צורב
בכתמים אדומים
ורטיבות לא מסופקת
מלחלחת את ירכיך.
זכרי שאת בחרת בי
להכאיב לך.
לאהוב אותך.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי