לפני 10 שנים. 23 במרץ 2014 בשעה 12:09
את כל כך עצמאית
כל כך נחושה
כל כך חזקה.
ואז, כשאת מגיעה אלי,
את מתפרקת.
את מסתופפת בין זרועותיי
מחכה שאטען אותך,
שאדביק את השברים
שאשלוט בך
שאוהב אותך
שתוכלי לצאת
חדשה
עד הפעם הבאה.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי