לפני 10 שנים. 23 במרץ 2014 בשעה 16:14
הצלקות שלי,
אלו, החבויות,
שמעטרות את גופי
וליבי
ונפשי
חבויות מעין כל
מתחת למעטה
חסין.
לעיתים אני מחטט בהן
ולעיתים נותן להן להגליד.
אבל הצלקות שלי,
אלו החבויות,
הן שלי.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי