לפני 10 שנים. 7 באפריל 2014 בשעה 12:02
למען הסר ספק.
גם אם ובעיקר כי
את ויתרת על עצמך לעצמך,
אני לא מוותר לך עליך.
אני אציק לך
אכאיב לך
אציב מראה נטולת נימוסים וחמלה
מול עינייך.
עד שתתעשתי
ותלחמי
על אושרך.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי