לפני 10 שנים. 30 באפריל 2014 בשעה 5:25
הריקוד הזה,
הגישוש,
המתח שנבנה לאיטו,
עם כל מילה שמוחלפת.
מין מישוש,
מקרי לכאורה,
מתוכנן,
כמו מהלכי שחמט.
הריקוד הזה
מגרה אותי עד מאד.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי