לפני 10 שנים. 4 במאי 2014 בשעה 8:57
הקול שלך
שנשמע מוכר וזר
מחדד את דמותך
בזכרוני.
את החזה שלך,
את קימוריך.
הקול שלך
שנשמע זר ומוכר
מחדד את דמותך
בדמיוני.
את תחושת גופך,
את הרכות
את הרטיבות
והגמירה שלך.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי