לפני 10 שנים. 24 במאי 2014 בשעה 9:59
בואי קטנטונת,
שבי לרגלי,
הניחי את ראשך על ברכי.
אני אלטף בעדינות את שערך,
את חלקת לחייך,
ואקשיב לך.
אקשיב כשאת מתנה את צרותיך,
את מכאוביך,
את תסכוליך.
אקשיב
וארים את המסע מעל כתפיך.
ואת, את תרגישי קלילה
ומאושרת
וכאילו בהיסח הדעת,
תנשקי בעדינות את קצה הזין שלי
את מטה אושרך.
