לפני 10 שנים. 24 ביוני 2014 בשעה 4:55
כשאת אסופה בין זרועותיי
כל כך שבירה
כל כך פריכה
כאילו נשימה חזקה
תפורר אותך
לאלפי רסיסי אבקה קטנים.
אז אני מערסל אותך.
את גופך ונפשך
את כאבך
ונותן לך לנוח.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי