לפני 10 שנים. 27 ביולי 2014 בשעה 11:36
אני לא רוצה לכתוב לך שיר.
שיר זה משהו קצר,
מובנה,
לפעמים יש לו פזמון חוזר,
שוב
ושוב.
אני לא רוצה לכתוב לך שיר.
אני רוצה לכתוב לך סיפור.
סדרת סיפורים
שנארגים זה בזה,
נמשכים על פני כל הדפים בעולם.
בכרך ועוד כרך ואחריו עוד אחד
ועוד.
אני לא רוצה לכתוב לך שיר,
רוצה לכתוב לך סיפור.
בעצם לכתוב אותו איתך.
אז פרק ראשון...
כשנכנסתי למטבח עמדת שם, בגבך אלי, לבושה בתלבושת האהובה עלי...תלבושת הולדתך. עמדתי שם והתבוננתי בך עסוקה, מרוכזת בבישול.
צעדתי חרש אליך. ידעתי שאגיע אליך לפני שתרגישי בי. נעמדתי מאחוריך שלחתי את ידי סביבך ומחצתי בחוזקה את שדייך.
אני חושב שהצעקה שנפלטה מפיך הייתה שילוב של הפתעה וכאב. הידקתי את האחיזה ומשכתי אותם קדימה, גורם לך להתכופף. את הרגשת את קצה הזין שלי בין חריצי עכוזך ונלחצת אלי.
המשך....?
