לפני 10 שנים. 31 ביולי 2014 בשעה 8:31
את בורחת
מהחיבוק שאת זקוקה לו
מהמילה המנחמת שנלחשת באוזנך.
בורחת, לא רחוק,
רק מחוץ לטווח החיבוק
לקול הלחישה.
את רואה את הידיים נשלחות
את השפתיים זזות
ובורחת.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי