סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 10 שנים. 10 באוגוסט 2014 בשעה 8:34

פרק שביעי

אני שולף את הזין מתוכך. רטוב מנוזליך, חם מחום הכוס שלך. זעקת תסכול מבליטה את הורידים בצווארך. אני מניף את ידי ומוריד אותה בחבטה על שפתי הכוס הנפוחות והרטובות. חבטה שמשמיעה צליל של מכה על משטח רטוב וגורמת לך לעמוד על קצות אצבעותיך.

אמרתי לא לזוז! אני גוער בך ושוב מצליף בכוס שלך, חזק יותר. את מנסה לעמוד ללא תנועה כשאני ממשיך להצליף.

אני מביט אליך בחיוך. רוצה לגמור?

ואת, עם דמעות שזולגות ללא שליטה מעיניך ממלמלת שוב כן, בבקשה תן לי לגמור!

אני מכוון את עצמי לתוכך ובדחיפה אחת חודר שוב לתוך הווייתך הרטובה והחמה. אל תגמרי!

 

פרק שמיני

אני מרגיש את הכוס שלך מנסה לשאוב אותי, עמוק יותק, חזק יותר, לחלוב אותי כך שלא ארצה לצאת. התחת שלך נוגע לי בבטן.

אני גוהר מעליך, מושיט יד ומושך את שדייך חזק. אצבעותיי שוקעות לתוכם, מועכות אותם, גורמות לך לצעוק מכאב. שוב דחיפה חזקה ואת מרגישה אותי פועם בתוכך, ממשיך לגדול. שריריך רועדים. כל מה שמחזיק אותך עומדת אלו ידי והזין שלי. את נלחמת בגלי הגמירה שמאיימים לשטוף אותך.

עכשיו! בבקשה עכשיו! אני חייבת לגמור! בבקשה! את לוחשת ואני מרגיש את רטיבותך מתגברת. אני יודע שלא תוכלי להחזיק מעמד עוד הרבה זמן. יודע שבדחיפה הבאה את תתפוצצי.

שוב אני מושך את הזין מתוכך, לאט, משאיר רק את קצהו בפנים. הבכי שלך מתגבר מתסכול, מגירוי שלא בא על סיפוקו. את נוטפת מכל מקום אפשרי בגופך....

 

המשך....?

 

תמר - עוד!
עוד עוד עוד
תמשיך..
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י