לפני 10 שנים. 17 באוגוסט 2014 בשעה 7:10
אני יודע שקשה לך.
ולכן אנחנו מתקדמים בקצב שלך.
מין טנגו משוכלל שכזה,
קדימה ואחורה,
בלי לחץ,
בלי דחיפה,
בקצב קסום,
קצב סוער בנינוחות שבו.
אני יודע שקשה לך
שאת נלחמת בסערות שבתוכך
בתשוקות
בפחדים.
בלי לחץ,
בלי דחיפה.