לפני 10 שנים. 19 באוגוסט 2014 בשעה 7:27
אני אוהב לשמוע
את קול עקביך
על רצפת הפרקט.
מיד אחרי הקול
מגיחה דמותך
בנעלי עקב
וזהו.
וידי,
מכאיבות לך עד זעקה
מענות אותך עד גמירה
מחבקות אותך עד נחמה.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי