לפני 10 שנים. 25 באוגוסט 2014 בשעה 9:06
את כל כך קשה
מבחוץ.
את כל כך קוצנית,
הודפת ובועטת.
לשונך, כחרב מתהפכת
מגינה על עצמך
במאבק אין סופי.
את כל כך קשה
עד שמוצאים את המפתח
אל תוכך הרך
והאוהב
ואז,
את מתמסרת
ומתפללת
לא להיפגע שוב
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
