לפני 10 שנים. 27 באוגוסט 2014 בשעה 6:13
יש בך שלווה מופלאה
אחרי שאת גומרת.
כשראשך מונח על חזי
ידך לרוחב גופי,
עורך הסמוק והחם
נלחץ לעורי,
ואת מנסה להחזיר לעצמך
את הנשימה.
שלווה מופלאה
רפויה ולאה
שלווה כמו שקיעה ורודה
על החוף
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי