שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 11 שנים. יום ראשון, 31 באוגוסט 2014 בשעה 8:02

ככל שאת רוצה את החיבוק,

את זה שישכיח ממך את העצב

ולו לשנייה,

את רוצה לפעמים גם את הסטירה.

את רוצה את הסטירה

שטלטל אותך

תפיל אותך לרצפה

שתראה לך שכן אכפת ממך,

שתרטיב אותך,

שתישאר על לחייך

סימן אדום וצורב.

ואז,

שוב חיבוק.

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י