לפני 10 שנים. 14 בספטמבר 2014 בשעה 10:31
לא נמאס לי לכתוב אותך.
לא נמאס לי להיות בתוכך.
לא מוותר על הקשר,
שאת מהווה
ביני לבין אנושיות.
אני בתוכך,
קורא אותך,
כותב אותך,
ואת מכילה
את המפלצות שלי.
מסכנה שכמוך.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי