סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 10 שנים. 15 בספטמבר 2014 בשעה 4:50

את עומדת במרכז החדר,

רגליים פשוקות,

כפות ידיך על ברכייך

שדיים מיטלטלים תחתיך.

הקיין מונף,

יורד בהצלפה חדה על גבך

על ירכייך,

על הכוס,

על התחת שלך.

כשההצלפה לא מגיעה

את מרגישה אותו עובר

בין שפתי הכוס הרטוב שלך

שנפוחות מתשוקה

והצלפות.

את שומעת אותי צועד סביבך.

הצלפה על השדיים.

יד אוחזת בשערך

מרימה את ראשך השמוט.

את רואה את הזין שלי מול פנייך

ומנסה למצוץ.

סטירה.

אני עוזב את שערך.

הדמעות שלך ניגרות.

בכי חרישי מלא כאב.

שוב הצלפה על התחת

שוב זעזוע בכל גופך.

את מרגישה את הזין שלי חודר לכוס שלך.

שומעת אותי לוחש – יכולה.

וכמו עוף החול

שקם מתוך האפר

את גומרת.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י