לפני 10 שנים. 18 בספטמבר 2014 בשעה 5:50
נדכאי עולמך נאספים אצלך
חופרים לתוכך
משאירים עקבות של חורבן
וצלקות.
אומללי עולמך באים אצלך
גרים בתוכך
עם כל חפציהם
ולא הולכים.
גם אלו שלא סובלים בעולמך
לנים
דורשים.
לאדם אחד אין מקום אצלך.
את מנושלת מתוכך
מחוסר מקום.
בואי,
גורי אצלי.