לפני 10 שנים. 30 בספטמבר 2014 בשעה 4:49
עייף.
כמה שזה נראה לא אפשרי
גם אני עייף.
לפעמים בבוקר,
כמו היום.
כן,
אני רוצה לזיין אותך,
להצליף בך,
להכאיב לך,
להאזין למוסיקת הכאב
שאני מפיק ממך,
אבל היום,
היום אני עייף
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
