לפני 10 שנים. 1 באוקטובר 2014 בשעה 14:08
זה לא קרה בסמטה אפלה.
גם לא בחסות החשכה.
זה קרה לאור יום,
לעיני כולם,
כשקרעתי את המעטפות מעליך,
השארתי אותך חשופה,
ואנסתי אותך.
את התנגדת,
בעטת,
נשכת,
צרחת במלוא גרונך,
ואני, אני אנסתי אותך.
לא נכנסתי לך לכוס,
וגם לא לפה ולתחת.
הרבה יותר גרוע.
אני אנסתי את נשמתך.
חדרתי לתוכה,
חדרתי ללבך,
ולמוחך.
והרי את אנוסה לי.