לפני 10 שנים. 5 באוקטובר 2014 בשעה 7:38
את מרגישה כמו חנות חרסינה
שפיל משתולל בה.
מנפץ את הכלים העדינים,
שובר את הלבבות
מרסק את בובותיך,
אחת לאחת.
ואין מי שיאסוף
את השברים החיוורים
וידביק אותם ביד אוהבת.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי