זה בלוג סיכום

את מתבוננת בו.

מלקקת את שפתייך בתאווה.

בדמיונך את חשה אותו נכנס לגרונך

מחליק לתוכו.

את מתבוננת בו,

רוצה לחוש את חומו בפיך

שיקל במעט על הכאב,

שינחם.

ואז,

כפי שלעיתים קורה לך,

שרירי הלוע מתכווצים,

השיניים מתהדקות

המוח משדר לגופך סימני הזהרה

של התמרדות וקבס.

המאבק נמשך

ובסוף את נכנעת

ויודעת שהיום זה לא יקרה.

"אני לא מצליחה לאכול.

באמת ניסיתי

אני לא מצליחה"

ההודעה מהבהבת על הטלפון שלי.