סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 10 שנים. 6 בנובמבר 2014 בשעה 7:24

גיליתי שלפעמים

כל מה שאני צריך לעשות

כדי לרפא אותך

הוא לנקז את הפצעים,

ללחוץ

להוציא את הסחי והמורסה

ליבש בזהירות

לחטא בעדינות

להקשיב לאמפטיה לצרחות הכאב שלך במשך התהליך

לחבק

ולתת לפצע להגליד לבד.

ולאט לאט

חלקו של החיבוק גדל.

גם כוחו.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י