לפני 9 שנים. 30 בנובמבר 2014 בשעה 10:56
על ברכייך הפשוקות.
מצחך נשען על המזרון.
פטמותייך הזקורות
משתפשפות על הסדין.
את חשופה בפני
ומחכה.
להצלפה,
לזיון,
בתחת,
בכוס,
למשיכה בשיער,
לאצבעות חודרות.
את מחכה,
ולא אכפת לך למה.
העיקר שאגע.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי