לפני 9 שנים. 4 בדצמבר 2014 בשעה 9:06
כשרע לך,
ואת לבד מול עצמך,
את באה אלי.
את יודעת שלא אשאל,
יודעת שלא אבקר,
יודעת שלא אשפוט.
את באה אלי,
לקבל חיבוק עוטף,
ללא מילים.
באה אלי,
להתעטף בי,
להניח ראש,
לנוח,
לאסוף כוח.
באה אלי.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי