לפני 9 שנים. 3 בפברואר 2015 בשעה 9:25
בבוקר, כשאני מתעורר,
את כל כך מוחשית עבורי.
הרי את איתי כל הלילה,
לצדי, בתוכי.
ככל שחולף היום,
את פחות מוחשית,
יותר געגוע.
עד הלילה.
ואז שוב...
וחוזר חלילה.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי