לפני 9 שנים. 16 בפברואר 2015 בשעה 11:46
גם בלי שעווה,
שמכסה את כל גופך.
גם בלי צריבות השוט,
על עורך הלבן.
בלי מצבטים,
בלי הצלפות,
את צורחת.
את צורחת את התמסרותך,
את עונגך,
את שייכותך.
את צורחת במלוא גרונך,
מעמקי בטנך.
את שלי.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי