זה בלוג סיכום

דווקא היום,

בו עולים החלומות אל המודע,

הוא היום בו החלומות נעלמים.

דווקא ביום הזה,

אני מפסיק לחלום אתכם,

וחי אתכם, ליום אחד.

ואתם כל כך חיים,

כל כך כואבים,

כל כך צעירים,

כל כך מרוסקים.

ביום בו החלומות נעלמים,

והמתים חוזרים לחיים,

אני יכול לספר לכם.

אני מספר לכם מה חדש,

מה הפסדתם,

מה הרווחתם.

אני מספר לכם כמה אני מתגעגע,

כמה אני מצטער,

כמה הייתי רוצה להיות איתכם.

ואתם מנידים בראשיכם,

מחייכים חיוך קטן ולא שיפוטי

ועוזבים.

ואחר כך,

לילה אחר לילה,

אתם שבים לפקוד אותי,

בחלומות,

שנעלמים רק יום בשנה.