לפני 9 שנים. 8 ביוני 2015 בשעה 12:10
כשאת ישנה,
יש לי זמן לספר לך סיפורים,
עלי,
עליך,
עלינו.
כשגופך שליו ושרירייך רפויים,
שמורות עינייך זזות
בקצב מילותיי,
נשימתך סדורה,
ואז,
בסוף הסיפור,
כשאצבעי נכנסת עמוק לתוכך,
את מתעוררת.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי