לפני 9 שנים. 30 ביוני 2015 בשעה 9:28
אל תעזי למצמץ אפילו.
אני רוצה להביט לתוך עינייך,
לראות את התרחבות האישונים,
להביט לתוכך דרכם,
לראות את ההבעה משתנה,
את המבט,
את הכאב,
ההנאה,
האהבה.
אפילו לא למצמץ!
ברור?
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי