לפני 10 שנים. יום שלישי, 4 באוגוסט 2015 בשעה 5:14
את מתכופפת מעל השולחן
אוספת ניירות.
שדייך נחשפים, כמעט במלואם,
מבעד למחשוף החולצה.
אני מתבונן בך,
לא מסיר עיני.
את מודעת למבטי,
וממשיכה,
מחייכת במבוכה,
ומחככת רגליים.