לפני 9 שנים. 4 באוגוסט 2015 בשעה 6:14
את מתכופפת מעל השולחן
אוספת ניירות.
שדייך נחשפים, כמעט במלואם,
מבעד למחשוף החולצה.
אני מתבונן בך,
לא מסיר עיני.
את מודעת למבטי,
וממשיכה,
מחייכת במבוכה,
ומחככת רגליים.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי