לפני 9 שנים. 2 בספטמבר 2015 בשעה 5:35
אני כל כך אוהב את המעברים שלך.
המעבר מצעקות כאב
לצעקות של עונג.
המעבר מוויכוח
לכניעה.
המעבר מישיבה,
לכריעה,
לעמידה על ארבע.
המעבר של ידי על גופך.
מעברים כל כך נפלאים.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי