צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 11 שנים. יום חמישי, 3 בספטמבר 2015 בשעה 10:37

אולי זה הגיל,

אולי העונה,

אולי שילוב ביניהם.

ככל שעובר הזמן,

אני מוצא עצמי עייף

מהקלות הבלתי נסבלת

של הלבד.

אולי זה הגיל,

אולי העונה,

אולי זה סתם אני

שמחד מסרב להתפשר,

ומאידך חוסר הפשרה היא נחמתי.

אולי זה הגיל,

אולי העונה,

אולי סתם טיפשות.

אולי אני בכלל פיקציה,

כמו שאמרו לי,

בצחוק מהול ברצינות.

אבל הסיבה בכלל לא משנה.

אני לבד.

אני מחפש,

כותב,

מדבר,

עוזר,

אבל לבד,

ומה שעצוב

היא העובדה שלא עצוב לי הלבד הזה.

אז אולי זה הגיל,

או העונה,

או אני,

או הטיפשות,

או הכל ביחד.

 

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י