צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 11 שנים. יום שני, 7 בספטמבר 2015 בשעה 13:38

היום שוב התנהלה שיחה קשה.

את ביקשת,

אני לא נתתי.

את התחננת,

אני התרחקתי.

אבל היה קשה.

ובסוף,

כשנעתרתי,

השיחה הקשה הפכה לצעקות.

בתחילה עמומות,

אחר כך גרוניות

ובסוף צעקות כאב

שהתחלפו לעונג.

כל זה כי הקשה

היה לך בפה,

אחר כך בכוס

ובסוף בתחת.

גם את הסכמת שקשה זה טוב.


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י