לפני 9 שנים. 22 בספטמבר 2015 בשעה 9:00
אני מערטל אותך.
שכבה אחר שכבה.
חוקר,
ממשש,
לומד,
כל פינה,
כל סדק,
כל צלקת.
את מתפתלת בחוסר נוחות.
אבל – מבקשת בכל נפשך שאמשיך.
וכשאדע
שאת זקוקה למנוחה,
אפשוט את בגדייך.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
