זה בלוג סיכום

כשאת מוחקת את הבלוג שלך,

את לא משחררת.

הרי המילים כבר נכתבו,

עיזבי אותן במנוחה,

שחררי.

אלו שלא קראו,

לא ידעו שמחקת או לא.

אלו שקראו ולא מצא חן בעיניהם,

לא יחזרו ולא ידעו אם מחקת או לא.

ואלה שאהבו, כבר קראו,

ולמדו,

וחייכו או בכו.

ואת? או שתשכחי

או שכל מילה תישאר צרובה

במוחך

על לוח לבך

לעולם.

אז שחררי את המילים.

מהרגע שנכתבו שחררי אותן.

כי יש נם גם אנשים כמוני,

שרוצים לחזור ולקרוא...