סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 9 שנים. 4 באוקטובר 2015 בשעה 8:25

כשאני נושך את פטמתך,

את מרגישה שעוד רגע קט

שיני חודרות את הבשר

ומנתקות אותה מהשד.

והתחושה הזו,

ביחד עם הידיעה שלא יאונה לך רע,

מרטיבה אותך.

כשאני מושך לך את הדגדגן,

את מרגישה שעוד רגע קט

אצבעותיי ימשכו מעט יותר

ויתלשו אותו.

והתחושה הזו,

ביחד עם הידיעה שלא יאונה לך רע,

מרטיבה אותך.

כשאני מצליף בתחת שלך,

את מרגישה שעוד רגע קט

נקרע העור מעוצמת המכות

והדם זב.

והתחושה הזו,

ביחד עם הידיעה שלא יאונה לך רע,

מרטיבה אותך.

ואת רטובה,

משתוקקת,

ורוצה אותי בתוכך.

ועוד לא הגענו ללטיפות,

נשיקות,

וחיבוקים


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י