לפני 9 שנים. 4 באוקטובר 2015 בשעה 8:25
כשאני נושך את פטמתך,
את מרגישה שעוד רגע קט
שיני חודרות את הבשר
ומנתקות אותה מהשד.
והתחושה הזו,
ביחד עם הידיעה שלא יאונה לך רע,
מרטיבה אותך.
כשאני מושך לך את הדגדגן,
את מרגישה שעוד רגע קט
אצבעותיי ימשכו מעט יותר
ויתלשו אותו.
והתחושה הזו,
ביחד עם הידיעה שלא יאונה לך רע,
מרטיבה אותך.
כשאני מצליף בתחת שלך,
את מרגישה שעוד רגע קט
נקרע העור מעוצמת המכות
והדם זב.
והתחושה הזו,
ביחד עם הידיעה שלא יאונה לך רע,
מרטיבה אותך.
ואת רטובה,
משתוקקת,
ורוצה אותי בתוכך.
ועוד לא הגענו ללטיפות,
נשיקות,
וחיבוקים