לפני 9 שנים. 22 באוקטובר 2015 בשעה 8:36
לחרוט אותי על גופך.
על גבך,
על עכוזך,
על שדייך,
על הכוס שלך.
לחרוט אותי על לבך,
בתוכך,
על נשמתך.
לא חריטה אומנותית.
חריטה מכאיבה,
מסמנת,
שנשארת.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
