לפני 9 שנים. 26 באוקטובר 2015 בשעה 9:01
כשאת ישנה,
אני נהנה להביט בך.
נושמת ברגיעה,
חשה בנוכחותי המגנה,
ללא מעצורים,
ללא הגנות,
שלווה.
כשאת ישנה,
אני נהנה להביט בך
עד שמזדקר לי הזין
ואז אני מעיר אותך.
לתוך סערה.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי