זה בלוג סיכום

היא שוב הגיעה בפתאומיות.

כאילו משום מקום.

השמיים התקדרו,

הרוח נשבה,

האור האפיר.

ברק הבליח,

נדרכת,

נאבקת בפחד,

ואז הרעים הרעם.

זינקת,

רצת אלי,

נצמדת,

ביקשת מחסה,

הגנה.

שוב האיר ברק

ואני אימצתי אותך אלי,

כמו היית ילדה קטנה.

עינייך עצומות,

גופך הרועד נרגע מעט.

ראשך הורם,

שפתייך מכווצות לנשיקה

שלא איחרה לבוא.

את הרעם הבא

כבר לא שמענו.