לפני 9 שנים. 29 באוקטובר 2015 בשעה 6:23
הפטמות שלך עמוק בפי.
קשות,
מחוספסות,
מגורות.
אני מריץ עליהן את קצה לשוני,
גבך מתקמר,
ידייך נאבקות לא לאחוז בראשי,
לא למשוך אותו אליך.
שיני נסגרות עליהן.
את צועקת.
מרטיבה עוד יותר.
זה בלוג סיכום
כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי