לפני 8 שנים. 1 בדצמבר 2015 בשעה 6:53
את מטילה עצמך,
אל בין זרועותיי.
מרימה את רגלייך מן הרצפה,
כך שכל כובד משקלך עלי.
את מטילה עצמך,
אל בין זרועותיי,
כדי שאספוג את כאבך,
שאתן לך לרחף,
שלרגע, ולו לרגע קט,
לא תחושי את הכאב
של היותך את.
ואני כואב אותו
ואת כאבי שלי.