לפני 8 שנים. 6 בדצמבר 2015 בשעה 6:49
בקור הזה,
כשהכל צלול ובוהק,
אני מעמיד אותך
צמודה אל החלון.
בקור הזה,
פטמותייך מזדקרות
למגע הזכוכית,
ומי שרק מרים את עיניו
יכול לראות את תפארתן,
בקור הזה.
בקור הזה,
כל הצלפה כואבת שבעתיים,
ומרקידה אותך מול הזכוכית,
בקולות יבבה נפגעת.
בקור הזה.