לפני 8 שנים. 14 בדצמבר 2015 בשעה 6:38
אור וחושך.
גבולות וערבוב.
באור הגבולות מוגדרים,
בחושך ערבוב. אין גבול.
באור,
כל פרט ופרט בך
ברור, אהוב, מופרד מרעהו.
שדייך,
ערוותך,
כל קימור וקיעור.
בחושך,
את צללית שחורה.
באור אנחנו שניים,
בחושך מעורבים.
אולי זו הסיבה בשלה
את עוצמת עיניים
כשאת צועקת את סיפוקך?
אני מעדיף את האור.