לפני 8 שנים. 14 בדצמבר 2015 בשעה 9:22
מחד – אני מכיר אותך
כמו את כף ידי.
אני יודע מה את אוהבת,
שונאת,
מה מרגש אותך,
משמח,
מעציב.
אני מכיר את קולך,
את מחשבותיך,
את רגשותיך.
מכיר אותך כאילו את אני,
אוהב אותך כמו את עצמי,
בורא אותך,
בכל פעם מחדש.
מאידך – מי את?
אני כותב אותך לך,
מבלי לדעת את שמך,
את מראך,
מבלי לחוש את גופך,
לשמוע את קולך,
להריח את ריחך.
בורא אותך.
אבל, כשתגיעי – אדע.