אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

זה בלוג סיכום

כל הכתוב כאן הוא על דעתי בלבד ונכתב לעצמי בלבד. כך או כך, מה שיש לי לומר לא חשוב ולא חכם.
במחשבה שנייה (הראשונה, כמו פנקייק, אף פעם לא מצליחה) הפוסטים די מיותרים מרגע שנכתבו.
דעות מטומטמות, על נושאים בנליים.
בכלל, אין מה לקרוא פה.
סוג של סיכום. כמו פרס על מפעל חיים פאטתי
לפני 10 שנים. יום ראשון, 20 בדצמבר 2015 בשעה 9:01

אז ככה.

כבר זיינתי לך את כל החורים.

אין ולו מילימטר אחד בגופך,

שלא נגעתי בו,

שלא עינגתי אותו,

שלא עינגת אותי איתו.

ראיתי את הדמעות שלך,

את מיצי ערוותך,

את הריר שאת מזילה.

שמעתי אותך מדברת,

נאנחת,

צועקת,

מתחננת.

הרחתי את כולך.

טעמתי אותך,

טעמת אותי,

הרחת אותי,

הופעלת ע"י קולי,

ע"י תנועותיי,

גמרת,

לא גמרת,

הכל...

ומה עם האינטימיות?

כשאנשק אותך.

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י