זה בלוג סיכום

פעם היינו ילדים.

ילדה וילד,

משחקים בארגז החול,

בונים ארמונות מתפוררים.

אחר כך היינו נערים.

נערה ונער,

גונבים נשיקות

תחת פנסים כבויים,

בפארק עטוף עצים.

אח"כ היינו בוגרים.

אישה ואיש,

טרודים בחיי היום יום,

עסוקים מכדי להרגיש.

ועכשיו?

כשכבר הבנו שאין גיבורים?

שאנחנו יודעים שאין אגדות?

עכשיו נצליח לכתוב

את האגדה שלנו?